אבולוציית הדינג קינג


‏ככה זה התחיל אבל בעצם לא בדיוק כי הכל התחיל בגיל 16 בתיקוני גלשנים.
אחרי הצבא טסתי לכל הטיולים לכמה שנים לאוקיינוס הגדול.
‏זה קצת גיל מבלבל לגלוש כל יום בגן עדן ולחשוב מה הכיוון בחיים, ‏נהיה לי חם במוח מרוב מחשבות.
אחרי תקופה והדבר העיקרי שאני יודע זה לתקן גלשנים, חבר שכבר היה בהוואי ועבד בדינג קינג שם הציע לי לטוס לעבוד ולגלוש ‏בהוואי! שאלתי את עצמי מה אם אני לא אתקבל לעבודה?
התשובה היא: אז אלך לגלוש! אז לקחתי תיק קטן וטסתי.
הגעתי לדינג קינג, שני חברה ישראלים נריה ורועי כישרוניים מאוד שגרים שם שנים הקימו את החברה הכי עמוסה ומשוכללת בתיקונים כבוד!
ביקשתי לעבוד אבל לא היה להם מקום בשבילי.
למזלי היה לי ניסיון של שנים. הבוס רועי בדינג קינג בחן אותי בתיקון גלשן גאן מפורק.
הוא קלט שאני מבין את העניין אז הכניס למשמרת קלה.
משם דברים התגלגלו והבוס השני נריה רצה לבקר בישראל אחרי תקופה על האי.
בתמורה לחופש שלו הוא לימד אותי מקצוע, להיות פינישר (האחראי לליטוש סופי של התיקון).
בהוואי חם ממש! הייתי משייף גלשנים במרץ בחדר האחרון ללא מזגן, מזיע, קשה, טיפות זולגות לי מהתחת ועד לקרסוליים, נהנה עד הגג
וואלה הרווחתי תודה!

בדרכי פגשתי את מייק, שייפר אמיתי, מבוקר עד ערב בונה גלשנים לתעשייה המקומית . איש מספרים אוהב לגלוש ומייצר גלשנים מדהימים! הוא למד מביל ברפילד השייפר הראשי בחוף הצפוני.
מייק עשה לי שיעור בשייפיג אצלו בחדר עבודה שם בניתי לי גלשן.
היום יום היה לגלוש בבוקר, לעבוד ולחזור לים בערב לעוד סשן, אחלה דיל!
זכיתי לגור בחוף הצפוני בבית מפורסם אצל הכוכבים על הים ולתקן לגדולים את הגלשנים. פגשתי אנשים מיוחדים וגלים אין מילים.
המשפחה שלי לחצה לחזור הביתה
והבדידות החזירה אותי לישראל.
בגעגועים